שערים יציגים

שערים יציגים הם שערים שבנק ישראל קובע למטבעותיהן של מדינות שונות. על בסיס שערים אלה מתנהל המסחר ונקבעים שערי החליפין שעל בסיסם מתנהלת הפעילות הכלכלית הכרוכה בייצוא סחורות ובייבואן.
שערים יציגים מהווים מעין לשון מאזניים שעל-פי מתאזנים שער המכירה ושער הקנייה של המטבעות השונים.
יש אנשים אשר השאלה הראשונה שלהם כאשר הם פוקחים את העיניים היא מה השער היציג? שאלה זו מקדימה את השאלה מה הוא מזג האוויר.

ניתן, אולי, לחזות – לא מומלץ לנבא, ודאי לא לתכנן תכניות על-פי שער שאיש אינו יודע מה הוא יהיה – מגמה של עליית שערים, לרבות השערים היציגים, אבל קשה לדעת מה יהיה השיעור הנקוב שלהם. השוק תנודתי, לא אחת תזזיתי, ונתון להשפעתם של גורמים שונים.

שערים יציגים – עדכון סביב השעון
שערים יציגים של מטבעות משתנים תכופות. התנודות עשויות להיאמד בשעות ואף בדקות. גורמים שונים משפיעים על שינויי שעריהם של מטבעות. חשוב להדגיש, כי לשער יציג אין תוקף חוקי והוא נקבע בעיקר לצרכי מסחר ונוחות וכדי ליצור בסיס מוסכם לקיומו.

בנקים שונים עשויים לקבוע שערים יציגים שונים למטבעות שונים. מי שמתעוררים בבוקר ומתעדכנים בטבלת שערים יציגים על-פי העיתון היומי המודפס שאותו הם קוראים לא יוכלו להיסמך על המידע המודפס בו כעל מקור יחיד ובלעדי לעדכון על אודות השערים היציגים. באתרי אינטרנט שונים ניתן להתעדכן בזמן אמת, און-ליין.

השער היציג אינו חזות הכול
כאשר עושים עסקה על בסיס השער היציג ביום עריכת החוזה אין הכרח להידרש רק אליו כאל מקור בלעדי לקביעת שער החליפין (בדרך כלל של השקל לעומת הדולר).
חשוב שתהיה הסכמה הדדית על גובה שער הדולר – הוא עשוי להיות נמוך או עלול להיות גבוה יותר.
החופש הנתון בידי החתומים על העסקה נובע מהעדר תוקף חוקי מחייב לשער היציג, שהוא בבחינת – הצעת הגשה.
דווקא בגלל שאין לחייב מי מהמעורבים בעסקה להתחייב לשלם על-פי שערים יציגים, מקובל לראות בו בסיס לקיום עסקאות שכרוכות בשער חילופין של מטבעות..